חפש
ISRAELI INSTITUTE OF ENERGY AND ENVIRONMENT
המכון הישראלי לאנרגיה ולסביבה
 
שיא תפוקת הנפט העולמית עדיין רחוק

השיא בתפוקת הנפט העולמית (Peak Oil) תלוי במצב הכלכלה ואינו צפוי להירשם לפני 2018, כותב פרופ' בריאן טאולר, מהאוניברסיטה של ויומינג

במאמר ב'אויל אנד גז ז'ורנל'. מחירי נפט גבוהים ושיפורים טכנולוגיים עשויים לגרום לדחייה נוספת, וגם כאשר תגיע התפוקה לשיא, צד הירידה בעקומה לא יהיה זהה לצד העלייה, בניגוד למה שצפה הוברט.

נפט הוא מקור האנרגיה הראשון בחשיבותו בעולם מאז אמצע המאה ה- 20, אך הביקוש העולמי הגדל בהתמדה, הקפיץ בשנים האחרונות את מחיריו, ורק משבר כלכלי מיתן את הביקוש וגרם לירידת מחירים. הביקוש והמחירים יעלו עם התאוששות הכלכלה, אך בעולם יש די עתודות נפט והתפוקה תענה על הביקוש לפחות בטווח הקרוב.

התיאוריה של שיא התפוקה

התיאוריה של שיא התפוקה (Peak Oil) צמחה ממאמר שפרסם ב- 1956 מריון קינג הוברט, גיאולוג במעבדת המחקר של 'של' ביוסטון. הוברט טען שלכל מקור מוגבל, כנפט, גז טבעי, פחם או אורניום, יש עקומת תפוקה דמוית פעמון. בנקודה מסוימת תגיע התפוקה לשיא ותתחיל לרדת, והירידה תהיה תמונת ראי של העלייה.

קצב התפוקה ועיתוי השיא תלויים בהיקף העתודות הקיימות ובאלו שיתגלו בעתיד. התפוקה תחל לרדת לאחר שמחצית מעתודות העולם ינוצלו, בגלל ששני צדי העקומה דמוית הפעמון זהים.

האמון בתיאוריות של הוברט גבר לאחר שהוא חזה בהצלחה את העלייה והירידה בתפוקת הנפט של ארה"ב. אולם תחזיתו על שיא בתפוקת העולם בשנת 2000 וירידה מהירה בתפוקה לאחר מכן, הוכחה כבלתי נכונה. תפוקת הנפט העולמית ממשיכה לגדול 11 שנים לאחר מכן, במקביל לגידול בביקוש העולמי.

לתיאוריות של הוברט יש עדיין תומכים ורבים צופים שתפוקת הנפט תגיע בקרוב לשיא ותרד במהירות לאחר מכן. הם צופים לרעב עולמי לאנרגיה ולמלחמות על מקורות האנרגיה ההולכים ומידלדלים.

נפט הוא מקור מוגבל ובסופו של דבר תגיע התפוקה לשיא והנפט יאזול, אך כרגע יש בעולם די מקורות, וכשתפוקת הנפט תרד היא תרד לאט יותר ממה שהוברט צפה.

הפרשן המוביל של התיאוריות של הוברט הוא ללא ספק קן דיפייס, עמית שלו במעבדת המחקר של 'של'. בספרו הראשון, שפורסם ב- 2001, הוא צפה שתפוקת הנפט תגיע לשיא ב- 2004 ולאחר מכן יהיה מחסור בנפט. בספרו השני שפורסם ב- 2005 הוא צפה ששיא התפוקה יגיע בסוף אותה השנה. בספרו השלישי, ב- 2010, הוא התעלם מהעובדה שתפוקת הנפט העולמית ממשיכה לגדול בנגוד לתחזיותיו הקודמות, ודבק בטענתו ששיא התפוקה נרשם ב- 2005, והראייה לכך היא עליית מחירי הנפט ב- 6 השנים האחרונות.

המודל של הוברט

הוברט ביסס את תחזיותיו על אומדני עתודות הניתנות להפקה של נפט וגז, אך הוא גילה במהרה שבאמצעות שימוש במודל אין צורך באומדנים. מנתוני התפוקה ניתן לחשב מתמטית את העתודות בעתיד.

הוא פיתח שיטה מתמטית לחיזוי העתודות האולטימטיביות בהתבסס על התפוקה, ונוסחה לחישוב העקומה דמוית הפעמון. הוא צפה שתפוקת הנפט של ארה"ב תגיע לשיא של 8.2 מיליון ח/י בנובמבר 1970 (3 מיליארד חביות בשנה) ולאחר מכן תחל לרדת.

תפוקת הנפט של ארה"ב אכן הגיע לשיא בנובמבר 1970. ארה"ב הפיקה 10 מיליון ח/י באותה השנה (3.5 מיליארד חביות) ואז החלה התפוקה לרדת. התחזית של הוברט התגשמה והיא ידועה מאז כ- Hubbert Peak.

לאחר השיא שנרשם בתפוקת הנפט של ארה"ב בנובמבר 1970, ירדה התפוקה במשך 6 שנים רצופות, כפי שצפה הוברט, אולם מינואר 1977 ועד פברואר 1986 גדלה תפוקת הנפט ונרשם שיא תפוקה אמריקאי חדש של 9.14 מיליון ח/י.

השיא החדש שסטה מהעקומה של הוברט נגרם בשל הנפט שהופק משדות הנפט במדרון הצפוני באלסקה. הוברט יכול לטעון כי שדות הנפט האלו לא נלקחו על ידו בחשבון, וכי ללא שדות אלו אכן נרשמה ירידה בתפוקת הנפט של ארה"ב מ- 1970 ואילך.

הסטייה השנייה מהעקומה נרשמה ב- 2008 בעקבות הגברת תפוקת הנפט במפרץ מקסיקו ובצפון דקוטה, מהעתודות הלא-קונבנציונאליות בבאקן. גם כאן ניתן לטעון כי עתודות אלו לא נכללו בחישוביו של הוברט, שהתבסס על עתודות נפט קונבנציונאלי.

למרות שתי הסטיות האלו היו התחזיות של הוברט לגבי תפוקת הנפט של ארה"ב היו מדויקות, אולם התחזיות שלו ושל דפייס לגבי שיא תפוקת הנפט העולמית לא התממשו. הוברט צפה ב- 1969 שתפוקת הנפט העולמית תגיע לשיא של 34.25 מיליון ח/י (12.5 מיליארד חביות בשנה) ב- 2000 ולאחר מכן תרד. התחזית התבססה על עתודות בהיקף של 1.25 טריליון חביות.

לאחר מכן הוא תיקן את אומדני העתודות ל- 1.35 טריליון חביות ול- 2.1 טריליון חביות, אולם שיא התפוקה של 103 מיליון ח/י ( 37.5 מיליארד חביות בשנה) היה עדיין אמור להירשם ב- 2000. התחזיות של הוברט התבססו על תגליות שיירשמו ועל העתודות הניתנות להפקה, אולם לטענת מבקריו מדובר בניחוש. האם אנו יכולים לדעת כמה נפט יתגלה ויופק בעולם?

השיא בתפוקת הנפט העולמית לא נרשם ב- 2000 (הוברט) וגם לא ב- 2005 (דפייס). תפוקת הנפט העולמית ירדה לפעמים, אולם המגמה הכללית היא מגמת עלייה. הירידות הזמניות בתפוקת הנפט העולמית ב- 45 השנים האחרונות נגרמו בשל ירידה בביקוש ולא בגלל ירידה בהספקה, אך עובדה זו אינה מונעת מהמאמינים בתיאוריה של הוברט להצהיר כי תפוקת הנפט הגיעה לשיא בכל שנה שנרשמת בה ירידה בתפוקה לעומת השנה הקודמת, ולפעמים גם בכל חודש.

הירידה בתפוקת הנפט בשנים 1979 – 1983 נבעה מעליית מחירי הנפט שגרמה לירידה בביקוש, אולם מאז ועד עתה גדל הביקוש לנפט וההספקה התאימה את עצמה לביקוש. המשבר הכלכלי ב- 2008 פגע בביקוש וכתוצאה מכך ירדה התפוקה בסוף אותה השנה, אולם מינואר 2009 ועד עתה שוב גדלה התפוקה.

מה הטעות במודל של הוברט? המודל נכון בתנאים של מחיר קבוע ושל טכנולוגיה שאינה משתנה. כשמחיר הנפט עולה גדלה כמות הנפט שכלכלי להפיקה, וכשנרשמת התקדמות טכנולוגית ניתן להפיק יותר עתודות גם כשמחיר הנפט קבוע.

בנוסף, עלייה במחיר הנפט היא תמריץ לפיתוח טכנולוגיות חדשות ולהגדלת הספקת הנפט. עליית מחירים ופריצות דרך טכנולוגיות משחררות כמויות גדולות של נפט, שקודם לכן היה בלתי כלכלי להפיק.

ב- 20 השנים האחרונות, החלו להפיק נפט מחולות הזפת בקנדה. טכנולוגיות חדשות כ- fracture וקידוח אופקי הפכו מאגרים רבים של פצלי שמן וגז לעתודות הניתנות להפקה. עתודות הנפט בחולות הזפת הקנדיים במחוז אלברטה נאמדות ב- 170 מיליארד חביות, והעתודות הפוטנציאליות ב- 1 טריליון חביות. בהשוואה לכך, כ- 1 טריליון חביות נפט הופקו עד היום בעולם, והוברט ודפייס סברו שנותרו עוד 1 טריליון חביות נפט קונבנציונאלי שניתן להפיק.














עתודות נרחבות של נפט לא-קונבנציונאלי ניתנות עתה להפקה בצפון אמריקה, ותגליות משמעותיות של נפט נרשמו במפרץ מקסיקו ובאגן סנטוס מול חופי ברזיל.

מחירי הנפט היו יציבים יחסית בשנים 1986 – 2005 ונעו סביב 20 דולר לחבית, אולם האזהרות של המאמינים ב"שיא התפוקה" יצרו ציפיות בשוק למחסור בנפט, וחוסר היציבות במזרח התיכון האיץ את עליות המחירים. במקביל, העלו מחירי הנפט הגבוהים את שווי העתודות שנותרו ודחו את שנת "שיא התפוקה". התפתחויות אלו גם משפיעות על הצד השני בעקומת הוברט.

ניתן לשאול מדוע המודל של הוברט שצפה בדייקנות את שיא הביקוש בארה"ב, ייכשל בבואו לצפות את שיא התפוקה העולמי? התשובה פשוטה: שוק הנפט הוא שוק עולמי, ותפוקת ארה"ב הגיעה לשיא והחלה לרדת כשמחירי הנפט בעולם היו יציבים יחסית.

הספקת הנפט בארה"ב החלה לרדת, אך הספקת הנפט לשוק העולמי נותרה יציבה והמחירים היו קבועים בשנים 1986 – 2005. המודל של הוברט פועל רק כשהמחירים יציבים, אולם מחירי הנפט בעולם נמצאים עתה במגמת עלייה, ועובדה זו תשנה את הדינאמיקה של המודל.

בשנים 2004 – 2010 עלה מחיר הנפט מ- 20 דולר ל- 100 דולר לחבית, והפך את עתודות הנפט במים העמוקים במפרץ מקסיקו ובאגן סנטוס ואת חולות הזפת בקנדה לכדאיים כלכלית להפקה. כחצי טריליון חביות נפט הפכו לכדאיות להפקה.

לפי EIA מסתכמות היום עתודות הנפט העולמיות ב- 1.3 טריליון חביות. נתון זה הוא פועל יוצא של מחיר הנפט והוא נתון שמרני. נראה שעתודות הנפט גדלות כל הזמן, וכשמחיר הנפט יעלה הן צפויות לגדול עוד.

כאשר אנו מחשבים את מועד שיא התפוקה לפי המודל של הוברט על פי נתונים אלו, התוצאה היא ששיא התפוקה יגיע ב- 23 באוקטובר 2018. אם מחיר הנפט יישאר קבוע ב- 7 השנים הבאות ולא תירשמנה פריצות דרך טכנולוגיות תגיע תפוקת הנפט לשיא ביום זה ולאחר מכן תרד, אולם המחבר אינו צופה שכך יקרה.

הספקת הגז של ארה"ב

להיסטוריה של הפקת הגז הטבעי בארה"ב יש השפעה משמעותית על מגמות הספקת הנפט בעולם. הירידה בעקומת הוברט לאחר שיא הביקוש לא צפויה לקרות בשל הפקת הגז.

הוברט צפה שתפוקת הגז האמריקאית תגיע לשיא ב- 1973 ולאחר מכן תרד. תפוקת הגז אכן הגיעה בשנה זו לשיא 60 מיליארדי רגל מעוקבת (הוברט צפה שתפוקת השיא תהיה 38 מיליארד רגל מעוקבת). הירידה בתפוקת הגז האמריקאית נמשכה עד 1997, ואת הביקוש לגז טבעי סיפק גז מיובא מקנדה.

נקודת השפל בתפוקת הגז נרשמה ב- 1986 – תפוקה של 44 מיליארדי ר"מ בלבד, לאחר מכן נרשמה עלייה רצופה בתפוקה עד ל- 63 מיליארד ר"מ כיום, יותר מהשיא שנרשם ב- 1973. המודל של הוברט לא הצליח לחזות את צד הירידה בעקומה והסיבה לכך היא הכלכלה. כשהספקת הגז ירדה והתגלה מחסור החלו מחירי הגז לעלות.

עליית מחירי הגז הפכה עתודות שקודם לכן היו בלתי כדאיות להפקה לכדאיות, והמריצה פיתוח טכנולוגיות חדשות לגילוי ולהפקה של גז טבעי מפצלים. גז מתאן ממרבצי פחם וגז שהיה קודם לכן קשה להפיק. גז לא-קונבנציונאלי הוא היום מקור ההספקה העיקרי של גז טבעי בארה"ב.

ארה"ב חלפה ב- 1997על פני האומדן של הוברט שצפה תפוקה של 850 טריליון ר"מ, והפיקה עד היום 1,120 טריליון ר"מ מבלי להגיע לשיא חדש. אם וכאשר יירשם שיא תפוקה חדש, המחסור בהספקה יגרום לעליית מחירים וכתוצאה מכך לגידול בהספקה. צד הירידה בעקומת הפעמון של הוברט לא תמונת ראי של צד העלייה, והדבר מוכיח שהתיאוריות של הוברט ודפייס אינן נכונות.

עתודות הנפט העולמיות

ארה"ב מפיקה כמחצית מתפוקת הנפט של ערב הסעודית ומחזיקה פחות מעשירית מעתודות הממלכה. בטבלה מצוינות 30 מדינות שמשך החיים של העתודות שלהן הוא הארוך ביותר. את הרשימה מובילות ונצואלה וקנדה, בשל העתודות הנרחבות של נפט כבד שברשותן. לכל מדינה שאורך החיים של עתודותיה עולה על 30 שנה יש פוטנציאל להגדלת התפוקה.


אורך חיי העתודות


המדינה

שנים




1.

ונצואלה

269.62

2.

קנדה

175.61

3.

עיראק

131.32

4.

כוויית

123.86

5.

איחוד הנסיכויות

110.97

6.

איראן

91.99

7.

ערב הסעודית

80.84

8.

לוב

77.08

9.

קטאר

61.71

10.

קזחסטן

53.89

11.

הולנד

42.47

12.

ניגריה

41.51

13.

אקוודור

36.69

14.

צ'אד

32.57

15.

תימן

31.93

16.

בוליביה

29.69

17.

סודן

26.79

18.

גבון

24.01

19.

מצרים

23.05

20.

ברוניי

22.13

21.

אוסטרליה

20.88

22.

הודו

20.72

23.

פולין

20.45

24.

טרינידד וטובגו

20.31

25.

פרו

20.08

26.

מלזיה

19.78

27.

אלג'יריה

19.34

28.

סוריה

18.66

29.

רומניה

18.65

30.

אזרבייג'ן

18.54

מקור: EIA

ארה"ב אינה כלולה ברשימה כי עתודות הנפט שלה צפויות לאזול בתוך 10.35 שנים. ארה"ב לא תוכל להמשיך ולהפיק נפט ברמה הנוכחית, אלא אם פעילות הקידוחים תימשך ותניב מקורות חדשים. תפוקת הנפט שלה תרד אם הקידוחים ייפסקו.

(Oil & Gas Journal, 7.11.11)


קורסים וימי עיון
רח' חיים לבנון 26, ת.ד. 17081, ת"א 61170 טל : 6414271 - 03 פקס : 6427033 - 03