חפש
ISRAELI INSTITUTE OF ENERGY AND ENVIRONMENT
המכון הישראלי לאנרגיה ולסביבה
 
מיזם Pearl GTL: סיכוי מבטיח בעיתוי מושלם

היא הפתרון המיטבי לניצול עתודות נרחבות של גז לביטול התלות בנפט כשמחירי הנפט שוברים שיאים.

'של' ו'קטאר פטרוליום' הודיעו בסוף חודש מרץ על תחילת ההזרמה של גז טבעי למתקן הגל"ן(Gas To Liquid – GTL)'פרל' (Pearl GTL) בראס לאפאן שבקטאר. 'של' המפעילה את מתקן הגל"ן במסגרת הסכם לחלוקת התפוקה עם 'קטאר פטרוליום', הזרימה לראשונה גז טבעי חמוץ למתקן משדה 'צפון' באמצעות צינור גז תת מימי.

מיזם 'פרל' כולל 2 אסדות הפקה העוגנות במרחק של כ- 60 ק"מ מהחוף הקטארי, צינור גז תת מימי ואת מתקן ה- GTL הגדול בעולם.

מיזם 'פרל' הוא אחד ממיזמי האנרגיה היקרים ביותר מאז ומעולם. ההשקעה בהקמת המתקן מסתכמת ב- 19 מיליארד דולר, אך כשהחלו לדון בהקמתו ב- 2002 העריכה 'של' את עלות הקמתו ב- 4.5 מיליארד דולר בלבד. כשהתקבלה ההחלטה הסופית להשקעה במיזם ב- 2006 נאמדה ההשקעה ב- 12 עד 18 מיליארד דולר ('של' טוענת בתוקף שאין חריגה בתקציב המיזם שאושר על ידי ההנהלה).

אולם במקביל לגידול שנרשם בהיקף ההשקעה עלו גם מחירי הנפט. כשיגיע המתקן לכושר יצור מלא הוא יפיק 140 אלף חביות ביום של מוצרי דלק סינתטיים מעולים, כסולר, נפטא וקרוסין, ו- 120 אלף חביות ביום של תרכיזים וגז פחמימני מנוזל ((LPG. באומדן שמרני המבוסס על תמחור המוצרים ב- 100 דולר לחבית (פחות ממחיר הנפט הגולמי כיום) ו- 95% מכושר הייצור, יסתכמו הכנסות המפעל ב- 9 מיליארד דולר לשנה.

מנתונים אלו נובע כי ההשקעה תוחזר בתוך כשנתיים, אם נתעלם מהוצאות התפעול המסתכמות באחוזים בודדים. אם מחיר הנפט ירד ל- 50 דולר לחבית, פחות מהתחזיות הפסימיות ביותר, תוחזר ההשקעה בתוך כ-  4 שנים. תחשיבים אלו מתעלמים ממרווחי זיקוק קונבנציונאליים ומהפרמיה בה יזכו מוצרי המפעל בשל ניקיון יוצא דופן.

יו"ר 'של', פטר ווסר, מאשר ש'פרל' יחל בייצור כמתוכנן וכי תפוקתו תלך ותגדל עד שתגיע לשיאה ב- 2012. "עבודות הבנייה העיקריות בשני המתקנים כבר הושלמו, וזו היתה משימה ענקית", אומר ווסר, ומציין כי בתקופת השיא הועסקו באתר הבנייה 52 אלף עובדים. אם המפעל יעבוד כפי שתוכנן, הוא צפוי להפיק רווחים עצומים ל'של' ולקטאר. ההצלחה תעורר גם עניין חדש בטכנולוגיה.

למיזם 'פרל' השפעה משמעותית על עסקי 'של'. המעורבות של החברה בקטאר ב- 2002 היתה צנועה, אך כיום מחזיקה 'של' ב- 30% ממניות מפעל ה- LNG  'קטארגז – 4' וב- 100% מ'פרל'.  שני המיזמים האלו יחד מייצגים השקעה של 20 מיליארד דולר, ותוספת של 350 אלף ח/י שוות ערך לחבית נפט לתפוקה של 'של', יותר מ- 10% מתפוקת החברה. נתח נכבד מהתוספת לתפוקה צפוי להגיע מ'פרל'.

אנדי בראון, סמנכ"ל 'של' בקטאר, הממונה על בניית 'פרל', מסביר כיצד מנעו חריגות מהתקציב באמצעות הוצאה למכרז של שלבים מוגדרים במיזם בהיקף של מיליון שעות עבודה. אתגר נוסף הציב הצורך לשלב את עבודות התכנון ההנדסי שבוצעו ב- 13 משרדים ב- 10 מדינות שונות.

המתקן נבנה בתקופה של תנודות מחירים חריפות בשווקי העולם. להקמת המתקן ייבאה 'של' כ- 2 מיליון טון של ציוד וחומרים לקטאר, והקימה כפר למגורי 40 אלף עובדים, שחלקם הובאו לקטאר ועברו הכשרה מיוחדת.

הכישלון ב- ORYXS מול ההצלחה ב- BINTULU

באתר סמוך הוקם בזמנו מתקן הגל"ן 'אוריקס', שאמור היה להיות ההבטחה הגדולה של התעשייה, אך לרוע מזלם של היזמים, 'קטאר פטרוליום' ו'סאסול', לא הוכיחה הטכנולוגיה את עצמה.

'אוריקס' הגיע לתפוקה של 34 אלף ח/י לאחר 3 שנים, אולם סבל מבעיות רבות שנבעו מהטכנולוגיה עליה התבסס, השונה מהטכנולוגיה שמקדמת 'של' ב'פרל'. הכישלון של 'אוריקס' הביא לביטולי מיזמי גל"ן רבים שתוכננו ברחבי העולם.

'פרל' מבוסס על הניסיון שצברה 'של' בבינטולו. בניגוד למה שסבורים רבים, אומר בראון, המעבר מייצור בהיקף של 14.7 אלף ח/י לייצור של 140 אלף ח/י אינו כה משמעותי. הוא מסביר שבמיזם בינטולו פועלים 4 כורים בכושר ייצור של 3.6 אלף ח/י כ"א, ואילו ב'פרל' יפעלו 24 כורים בכושר של 5.8 אלף ח/י כ"א, מכאן שהגדלת ההיקף אינה כה דרסטית

מאז בנייתו מחדש לפני כעשור פועל המתקן בבינטולו ברציפות ומפיק רווחים ל'של'. ב- 2008 הסתכמו רווחי בינטולו ב- 200 מיליון דולר (הנתח של 'של' ברווחים הוא 72%).

בעשור האחרון נרשמו אכזבות רבות בתעשיית ה- GTL. מיזמים רבים, כולל מתקן בכושר ייצור של 154 אלף ח/י בקטאר שתכננה 'אקסון-מוביל' ומיזם טינרהרט' באלג'יריה, בוטלו. עלות ההקמה של 'אוריקס' נאמדה ב- 1 מיליארד דולר.

עלות ההקמה של 'אסקראבוס', מתקן בכושר יצור דומה, הנבנה עתה בניגריה, היא 6 מיליארד דולר. הפער בין שני המיזמים מדגים היטב כיצד עיתוי ומיקום משנים משמעותית את העלויות בתעשיית ה- GTL.

עדיין קשה לצפות אם 'פרל' ימלא אחר התקוות שתולים בו, אך אם יפעל כמתוכנן הוא יעיר את תעשיית הגל"ן שהעשור האחרון לא האיר לה את פניו. אולם החסם המשמעותי ביותר הוא טכנולוגי, כשרקל'סאסול' ול'של' יש את הידע והיכולת להקים מתקנים בקנה מידה מסחרי.

היעד הבא: צפון אמריקה?

טכנולוגיית הגל"ן עשויה למלא תפקיד נכבד בצפון אמריקה, שם יש עתודות גדולות של גז לא קונבנציונאלי שיספקו חומר זינה זול למתקנים. על רקע מחירי הנפט הגבוהים והתלות האמריקאית בייבוא נפט, נראית טכנולוגיית ה- GTL  אטרקטיבית מאוד. ואכן. בסוף השנה שעברה רכשה 'סאסול' נתח מנכסי פצלי הגז של 'טליסמן'.

(Petroleum Economist, 3/2011) (Hydrocarbon Processing, 23.3.11)

 

 

קורסים וימי עיון
רח' חיים לבנון 26, ת.ד. 17081, ת"א 61170 טל : 6414271 - 03 פקס : 6427033 - 03