חפש
ISRAELI INSTITUTE OF ENERGY AND ENVIRONMENT
המכון הישראלי לאנרגיה ולסביבה
 
אסון הדליפה במפרץ מקסיקו - שנה אחרי

המזל הטוב. כ- 30% מהכמות שדלפה נמצאת עדיין במימי המפרץ. הוצאות BP על הדליפה ב- 2010 הסתכמו ב- 13.6 מיליארד דולר.

חלפה שנה מאז ההתפוצצות באסדת הקידוח 'דיפווטרהוריזון', במפרץ מכסיקו, כ- 90 ק"מ דרומית מזרחית מחופי לואיזיאנה. 11 עובדים נהרגו באסון, והאסדה בערה במשך יומיים עד ששקעה לקרקעית הים, לעומק של כ- 5,000 מ'. הנפט דלף מהבאר במשך 87 ימים.

העובדים באסדה ניסו לעצור את הדליפה וצוותי חירום שהגיבו לאירוע נאבקו לכלוא את הנפט בבאר, או לשרוף אותו, או לפרק אותו לחלקיקים. בסופו של דבר נאטמה הבאר ב- 15 ביולי, ולפי הערכה ממשלתית דלפו ממנה כמעט 5 מיליון חביות, שהפכו את האסון  לדליפת נפט במים עמוקים הגדולה ביותר בהיסטוריה. שטחי דיג נרחבים נסגרו, ואנשים שהתפרנסו מן הים באמצעות דייג או תיירות, חששו מחורבן.

שנה אחרי, עדיין מוקדם מכדי להעריך באופן מלא את ההשפעה לטווח הארוך. 'הערכת הנזק למשאבים הטבעיים', הליך מחייב לדליפות נפט, עדיין נמצא בשלבי הערכה ותכנון השיקום. חקירה מפורטת לגבי הגורמים לדליפה והשלכותיה המלאות על הסביבה תמתין להשלמת הקמתה של 'היוזמה לחקר המפרץ', שמנוהלת באופן עצמאי, אך ממומנת על ידי 'בי. פי.' בהיקף כולל של 500 מיליון דולר על פני 10 שנים. עד כה הוקצו 40 מיליון דולר מהסכום הכולל.

למרות שנותרה עבודה רבה מוכנים מומחים רבים מוכנים להסתכן באופטימיות מסוימת: "הו, זה הרבה יותר טוב ממה שציפינו", אומר קן ליטזנברגר, המנהל מיזם של המחסה הלאומי לחיות בר של דרום מזרח לואיזיאנה, "בעיקר לאור נבואות יום הדין הקודרות שנשמעו רק חודשים מועטים קודם לכן". לפי תומס שירלי מאוניברסיטת טקסס, הצילו זרמים נוחים, העדר סופות שיכלו לסחוף את הנפט עמוק יותר לעבר הביצות, שלחופי המפרץ, והתיאבון הראוי לציון לפחמימנים של בקטריות המפרץ, חלק גדול מקו החוף.

בנוסף למזל הטוב נראה שחלק מהתחזיות הקודרות שהועלו בשנה שעברה היו פשוט מוגזמות, וחלקן נמנעו בשל התגובה הנחושה של כמעט 50 אלף בני אדם, מהסוכנויות הפדראליות, מרשויות המדינה ומהרשויות המקומיות. תגובה זו כללה, בין היתר, כמה דרכי פעולה: חידושים טכנולוגיים בטיהור הביצות מהנפט, כמתקן העוקר עשבי ביצות מתים או מתקן המסיר את הנפט מתחת לפני שטח הביצה; עובדים שהוצבו בביצות ופוצצו חזיזים, על מנת להבריח את הציפורים מכתמי הנפט; שימוש בפצצות פלסטיק למניעת הגעת הנפט  לחוף. כל הפעולות האלו ימומנו בסופו של דבר ע"י 'בי. פי.', חברת הנפט שהפעילה את 'דיפווטרהוריזון', ואחראית מבחינה כספית לנזקים.

העובדים בים והאמצעים שהפעילו לכדו או פירקו יותר מ- 2 מיליון חביות נפט, לפי הערכות מעודכנות של המנהל הלאומי לאוקיאנוסים ולאטמוספרה (NOAA),  כמות המהווה כ- 40% מהכמות שדלפה לפי אומדנים רשמיים ('בי. פי.' חולקת על האומדנים האלו אך עדיין לא פרסמה אומדנים אחרים).

כמות הנפט שסולקה במקום היא כ- 17% מהנפט שדלף, לפי הערכות ממשלתיות. כמויות קטנות אחרות נשרפו או הוסרו כשכבות מעל פני השטח. פירוק כימי וטבעי מואץ לטיפות קטנות סילק כ- 30% מהדליפה, וכ- 25% נוספים התאדו בשמש החמה של המפרץ או התמוססו.

לפי NOAA נותרה עדיין כרבע מדליפת הנפט. חלק מהכמות הנותרת נסחף עם החול, התמזג עם הצמחייה ויישאר במעמקי הים עד שיישחק על ידי המים או יאותר על ידי  משמר החופים. חלק אחר ייפלט מהים ככדורי זפת.

כמה זה יעלה?

לאסון הדליפה יש עדיין תוצאות ממשיות. אזורי הדייג הפגועים היו אמורים להיפתח לדיג באפריל. בחוף 'גרנד איסלה', נמשכות פעולות הניקוי ומפקד משמר החוף במקום אומר בעודו צופה בכלים הגורפים את קו החוף, שפעולות הטיהור לא תהיינה מוגבלות בזמן.

אחרים מודאגים מהתוצאות שמעבר לטווח המידי. לפי כמה מחקרים מדעיים, יש עדיין כמות גדולה של נפט במעמקי הים, שעלולה להרעיל אלמוגים ויצורים נוספים. לפגיעה במעמקי הים עלולה להיות השפעה על שרשרת המזון במקום אחר באוקיאנוס, שמשמעותה  נזק גדול לדייגים.

יכולת הטיהור העצמי של מערכות אקולוגיות מסוימות עלולה גם כן לגרום לבעיות משניות. כשהבקטריות ניזונות מנפט, כפי שעשו במשך מיליוני שנים, הן צורכות גם חמצן. תן להן התפרצות עצומה של נפט והן יכולות לצרוך די חמצן על מנת לייצר "אזורים מתים" חסרי חמצן, המעמידים בסכנה את הדגים ויצורים ימיים אחרים. המנהל עוקב אחר אזורים אלו, קל יותר לבדוק רמות חמצן נמוכות מאשר למצוא נפט עמוק מתחת לפני השטח.

התערבות אנושית יכולה גם היא לגרום לנזק משני. חומרים כימיקלים מפרקים (כימיקל המכיל ממס ומאיץ תהליכי פיזור של חומר) מסייעים לפרק את הנפט, אך תושבים מקומיים ורופאים מודאגים מההשפעות הבריאותיות לטווח ארוך של החשיפה לכימיקלים אלו. בנוסף, עלולות גם הצדפות להיפגע. כדי לדחוק את הנפט הרחק מקו החוף הוסרו כל המגבלות על זרימת המיסיסיפי, ומים מתוקים זרמו לתוך מימי המפרץ. התוצאה טובה לביצות אך רעה לצדפות, הזקוקות למלח. 'בי. פי.' הצהירה שלא תשלם עבור זריעה מחדש של מושבות הצדפות, משום שמעולם לא הסכימה להזרמת המים המתוקים, ומושבות הצדפות היו שורדות את הנפט.

'בי. פי.' משלמת הרבה, למרות שקשה לסכם את התחייבויותיה הסופיות בעוד תהליך ההערכה נמצא בעיצומו. עלות פעולות התגובה על הדליפה ב- 2010 הסתכמו ב- 13.6 מיליארד דולר. החברה הסכימה בזמנו להפקיד 20 מיליארד דולר בקרן מיוחדת, המיועדת לתשלום נזקים לתובעים פרטיים בגין הפסדים עסקיים, ולמדינה ולממשל המקומי עבור ניסיונות הטיהור.

חברות רבות באזור מפרץ מקסיקו התעשרו מהדליפה בעקבות הזרמת הכספים של 'בי. פי.', רובן חברות לקבלנות משנה המסייעות לניקוי המפרץ שגבו מחירי פרמיה מופקעים על חכירת קרקע או השכרת ציוד, לפי 'פרו-פבליקה', מלכ"ר העורך דוח חקירה בנושא. חברות אלו זכו בכינוי Spillionaries,  והן כוללות את אלו שגבו פרמיה גבוהה בהרבה לעומת אלו שהגישו תביעות על הפסדים. הפסדים אלו מוכרחים היו להיות מתועדים בהקפדה על מנת להוכיח שהם קרו, ושהם נגרמו ע"י הדליפה ולא ע"י המיתון, או כל גורם אחר.

כל התביעות מוגשות ל- Gulf Coast Claims Facility, הכתובת הרשמית לפרטים ולעסקים להגשת תביעות נגד 'בי. פי.', בשל נזקים שנגרמו ע"י דליפת הנפט. "אנחנו מחליטים בכל תביעה," אומר קן פיינברג, המנהל את הרשות המטפלת בתביעות. לדבריו, הדייגים יפוצו כספית בנושא הצדפות אם יוכיחו במסמכים כי הפסדיהם נגרמו מהדליפה. עד לאמצע אפריל שילמה הקרן 4 מיליארד דולר על חשבון 200 אלף תביעות של פרטיים.

כמה מקורבנות הדליפה מביעים אופטימיות יחסית. המערכת האקולוגית- כלכלית של חופי המפרץ נבנתה סביב אנרגיה, מאכלי ים ותיירות, ומצב של שתיים מהחלופות האלו אינו רע כלל. אוכלוסיות הדגים התחזקה בעקבות סגירת אזורי הדייג, והוסרה ההקפאה על קידוחי הנפט באזור. "אם האנשים בשדות הנפט ילכו לעבוד, הם יוכלו לקנות סרטנים, כך שהם יסייעו לנו," אומר ג'יי ריילי, דייג סרטנים המתגורר באזור. לדבריו, הוא היה מבוטל  מעבודה מספר חודשים בשל דליפת הנפט, וקיבל 41 אלף דולר כפיצוי על אובדן הכנסה,  תשלום הוגן לדעתו.

גורמים רשמיים בענף התיירות פחות אופטימיים. נבואות יום הדין הגבירו את ההיענות למאמצי הטיהור, דבר שסייע להתאוששות המפרץ, אך הן עשויות גם להוביל למסקנה  שהחוף הרוס. יידרש הרבה יותר מלוחות מודעות ביתיים בדרכים צדדיות כדי להעביר את המסר האופטימי.

The Economist, 23.4.11))

 

 

 

קורסים וימי עיון
רח' חיים לבנון 26, ת.ד. 17081, ת"א 61170 טל : 6414271 - 03 פקס : 6427033 - 03