חפש
ISRAELI INSTITUTE OF ENERGY AND ENVIRONMENT
המכון הישראלי לאנרגיה ולסביבה
 
האצות מובילות במרוץ לפיתוח הדור הבא של דלקים חלופיים

'אקסון–מוביל' הודיעה כי תשקיע 300 מיליון דולר בפיתוח טכנולוגיות הדור החדש של ביו-דלקים: אצות חד תאיות, ועוד 300 מיליון דולר בשלב הבא. אם התהליך יוכח כמוצלח יהפוך הפחמן הדו חמצני ממזהם אוויר לחומר גלם בעל ערך.

  

'אקסון מוביל' המתינה ולא הצטרפה למרוץ גם כאשר הצבע האופנתי אצל חברות הנפט הפך לירוק, וגם כאשר 'בי.פי.', המתחרה, נכנסה לשוק הביו-דלק וכינתה את עצמה Beyond Petroleum. מנכ"ל החברה, רקס טילרסון, אף השווה ייצור של ביו-דלק לזיקוק ביתי של ויסקי.

 

דווקא עתה, כשחסידי הדלקים החלופיים מהססים ונסוגים לאחור, צועדת 'אקסון-מוביל'  שוב בכיוון ההפוך. ענקית הנפט הודיעה ביולי כי תשקיע 300 מיליון דולר בפיתוח הדור החדש של ביו-דלקים, ו- 300 מיליון דולר נוספים אם יסתבר כי הטכנולוגיה ישימה וכדאית. 

 

המרוויחה העיקרית היא חברת 'סינטטיק ג'נומיקס' מסן דייגו, שבראשה עומד ד"ר קרייג ונטר, המוכר גם כמי שעמד בסוף שנות ה- 90 בראש 'סלרה ג'נומיקס', מיזם הגנום האנושי. קודם לכן עמד ד"ר ונטר בראש הקבוצה שפיתחה את הרצף הגנטי הראשון של אורגניזם חי בצורת בקטריה, אולם עתה לא מדובר באנשים או בבקטריות אלא באצות.

 

נכון להיום מיוצרים מרבית הביו-דלקים (אתנול/ביודיזל) ממקורות צמחיים (תירס, קנה סוכר, שמנים צמחיים) ורבים מקווים שזה לא יהיה כך בעוד 10 שנים. עד אז מצפים לפיתוח תחליפים דומים מבחינה כימית לפחמימנים שמייצרים בתי הזיקוק. השאלה היא איך מגיעים ליעד זה?

 

ד"ר ונטר חושב שהוא יודע את התשובה. הוא מציע חקלאות ביולוגית בהיקף גדול -  גידול תעשייתי של אצות חד תאיות מהונדסות גנטית להפרשת פחמימני דלק מגופן. הוא אינו היחיד הפועל להפיכת אצות לביו-דלק, אולם הוא מציע כמה דרכים לביצוע.

 

החשוב ביותר הוא לגרום לאצות להפריש את החומרים לסביבת הגידול שלהן. אצות רבות מייצרות שמן ואוגרות אותו בגופן לעתיד לבוא, אולם אם הן אינן מפרישות את השמן כל העניין חסר טעם, טוען ד"ר ונטר.

 

חברות אחרות עובדות על דרכים לפירוק התאים העשירים בשמן של האצות, אולם ד"ר ונטר הצליח להנדס באצה ניסיונית נתיב הפרשה של אורגניזם אחר. אצות אלו מפרישות שמן שצף על פני כלי הגידול של האצות. לדברי ד"ר ונטר לא מדובר בחוות לגידול אצות, אלא בביו-ייצור, כיוון שהאצות אף פעם לא "נקצרות" (למעט אם הן מתפשטות יותר מהדרוש).

 

הפטנט הבא שיפותח בעזרת הכסף של 'אקסון-מוביל' הוא אצות שיפרישו שמן (המורכב מפחמן, מימן וחמצן) שיכיל רק פחמימנים, לאחר שהאטומים של החמצן יסוננו החוצה מהמולקולות. סוגים רבים של אצות ייבחנו להשגת התוצאות הטובות ביותר לטכנולוגיה זו. האצות האידיאליות הן אלו שיהיו עמידות לתנאי סביבה משופעים באור וחום ולוירוסים מסוימים.

 

במידה והאצה המתאימה לא תאותר תייצר חברת 'סינטטיק ג'נומיקס' סוג חדש של אצות, באמצעות בחירת התכונות הנדרשות מכמה סוגים ויצירת סוג חדש. פחמן דו חמצני, חומר הגלם לפוטוסינתזה, יסופק ממתקני הפליטה של מפעלי תעשייה כתחנות כוח וכבתי זיקוק. תפיסת הפחמן הדו-חמצני לפני פליטתו לאטמוספרה תורמת למלחמה בשינויי האקלים ומעניקה יתרון נוסף.

 

התהליך ייצור תערובת של פחמימנים אותה ניתן להוסיף לחומרי הזינה בתהליך הזיקוק, לפני הפיכתם לבנזין ולסולר. לדברי ד"ר ונטר, ניתן לייצר כמות גדולה יותר של דלק בעלות דומה לעלות של טכנולוגיות מסורתיות (עלייה של פי 10 ל- 10 דונמים בהשוואה לגידול תירס). מדובר בהשוואה לא לגמרי הוגנת, כי גידול אצות דורש השקעת הון גדולה יותר ומחייב את המפעלים לרכוש טכנולוגיות הזנה של פחמן דו חמצני, מאידך, ניתן לגדל אצות על אדמה שלא מתאימה לחקלאות כל עוד הפחמן הדו חמצני זמין.

 

אם התהליך יוכח כמוצלח יהפוך הפחמן הדו חמצני ממזהם אוויר לחומר גלם בעל ערך, ותהיה אפילו כדאיות כלכלית בהשקעה בבניית מערכות לתפיסתו וצינורות להזרמתו  ממקום למקום. 

(The Economist, 18.7.09) 

קורסים וימי עיון
רח' חיים לבנון 26, ת.ד. 17081, ת"א 61170 טל : 6414271 - 03 פקס : 6427033 - 03