חפש
ISRAELI INSTITUTE OF ENERGY AND ENVIRONMENT
המכון הישראלי לאנרגיה ולסביבה
 

חיסכון באנרגיה – המגה-וואט החמקני

 

החיסכון באנרגיה ידוע כ'סוג הדלק החמישי' שיכול לסייע בהספקת הביקוש העולמי הגובר לאנרגיה, בנוסף על הפחם, הגז, הנפט והאנרגיה הגרעינית, ואם הכול מסכימים שייעול השימוש באנרגיה חוסך כסף וגם טוב לכדור ארץ, מדוע איננו עושים זאת יותר? שואל 'האקונומיסט'.

 

עם המודעות הגוברת לנזק שגורמות פליטות הפחמן לסביבה והחששות הגוברים מפני נזקי הפסולת הגרעינית, גברה חשיבות החיסכון באנרגיה, שתוצר הלוואי היחידי שלו הוא חשבונות קטנים יותר עבור דלק וחשמל. רבים סבורים ש'נגה-וואט' (negawatts) במקום 'מגה-וואט' הוא האמצעי הטוב ביותר למיתון הצימאון העולמי הגובר לאנרגיה.

 

כל התוכניות למלחמה בהתחממות האקלים מניחות שלייעול השימוש באנרגיה תפקיד חשוב למלא. ניקולס שטרן הקדיש פרק שלם לחיסכון באנרגיה בדוח שהכין לממשלת בריטניה, והסוכנות הבינלאומית לאנרגיה ((IEA מניחה שניתן לחסוך שני שלישים מפליטות הפחמן באמצעות ייעול השימוש באנרגיה.

 

לפי המכון העולמי של מק-קינסי (MGI) זרוע המחקר של חברת הייעוץ, ניתן למלא אחר מחצית מהיעד (ריכוז גזי חממה באטמוספרה של פחות מ- 550 חלקים למיליון) באמצעות ייעול השימוש באנרגיה בלבד.

 

מסע עולמי לייעול השימוש באנרגיה עשוי להניב רווחים, בניגוד ליוזמות אחרות להפחתת הפליטות, סבורה MGI. לפי חישוביה, עשויים האמצעים השונים, המבוססים כולם על טכנולוגיה קיימת, להניב תשואה של 10% - 17% בשנה. לצוות הבינ-ממשלתי לשינויים באקלים, קבוצה של מדענים המייעצת לאו"ם בנושאים של התחממות האקלים, תחזית דומה.

 

במילים אחרות, השקעות בייעול השימוש באנרגיה יחזירו את עצמן מהר מאוד, אף שההשקעות הדרושות הן עצומות. לפי אומדן של MGI הן יסתכמו ב- 170 מיליארד דולר עד שנת 2020. אולם אם ייעול השימוש באנרגיה הוא כה רווחי, מדוע המשקיעים אינם מנצלים את ההזדמנות?

 

עד לרמה מסוימת המשקיעים אכן מנצלים את ההזדמנות. בארה"ב נרשמת ירידה של 2% בשנה בעצימות האנרגיה (כמות האנרגיה הדרושה כדי להפיק 1 דולר של תוצר). זו תוצאה של מפעלים, משרדים, מכוניות ומוצרי חשמל, שהופכים להיות יותר יעילים, אך גם תוצאה של מעבר מפעלים זוללי אנרגיה ממדינות המערב למדינות מתפתחות, כסין. עם זאת יש לציין שבעצימות האנרגיה העולמית נרשמת ירידה של 1.5% בשנה.

 

לפני משבר הנפט הראשון ב- 1970, נרשמה בארה"ב ירידה שנתית של 0.4% בעצימות האנרגיה, אך ללא השיפורים שנרשמו מאז בתחום ייעול השימוש באנרגיה, היו הוצאות ארה"ב על אנרגיה מסתכמות ב- 12% מהתוצר הלאומי, לעומת 7% כיום.

 

רק באמצעות רכישת מקררים יעילים יותר במהלך השנים חסכו האמריקאים יותר מ- 200 טרה-וואט/שעה, שהם שווי ערך לכושר הייצור של כ- 80 תחנות כוח שהקמתן נחסכה. אולם עדיין ניתן לחסוך מיליארדי דולרים מייעול השימוש באנרגיה, מדוע הדבר לא נעשה?

 

תשובה אחת היא המחיר. צרכנים רבים סבורים שמחיר הדלק או החשמל הוא זול מכדי לטרוח בחיסכון, והתופעה בולטת בעיקר במדינות המסבסדות את השימוש בדלק ובחשמל. ברוסיה מבזבזים התעשיינים גז טבעי, שמחירו כרבע ממחיר הגז בשווקים הבינלאומיים, ובקטאר אין לנהגים תמריץ לחסוך בבנזין שמחירו שם כ- 1 דולר לגלון.

 

עצימות האנרגיה נמוכה במדינות שבהן מחיר החשמל גבוה יחסית. מחיר החשמל גבוה בדנמרק ועצימות האנרגיה נמוכה. בין המדינות השונות בארה"ב ניתן להבחין ביחס ישר בין מחיר החשמל לעצימות האנרגיה. בכל מדינה בה מחיר החשמל גבוה מהממוצע הארצי, נרשמה ירידה של 7% בצריכת האנרגיה לכל 1% של עלייה במחיר החשמל לעומת הממוצע הארצי.

 

עדיין יש הזדמנויות רווחיות רבות בתחום ייעול השימוש באנרגיה, גם במקומות בהם החשמל יקר, אולם סדרה של עיוותים וכשלי שוק מונעת את ניצולן. לעיתים קרובות הצרכנים אינם יודעים על ההצעות לחיסכון, או שהעסקה אינה משתלמת.  בנוסף, קשה לצרכנים לרכוש ציוד לחיסכון לאנרגיה ולהתקינו משום שהמשימה דורשת זמן שלא תמיד נמצא ברשותם.

   

כפי שדיווח לורד שטרן בדוח האקלים שלו, בשל כל הסיבות האלו נוטים בעלי הבתים לדרוש שיעורי תשואה גבוהים במיוחד, כ- 30%, להשקעות בחיסכון באנרגיה. הם דורשים שההשקעה בבידוד הדוד לחימום המים תחזיר את עצמה בתוך שנתיים-שלוש. בעלי העסקים דורשים פחות, אך עדיין מתמקדים בהגדלת ההכנסות ולא בקיצוץ ההוצאות.

 

חברות הבנייה אינן אלו שישלמו תמורת צריכת האנרגיה, לכן אין להן תמריץ להוסיף אמצעים חוסכי אנרגיה שיגדילו את הוצאות הבנייה. יצרני מוצרי החשמל יודעים שהצרכנים מתמקדים במחיר המוצר ולא בהוצאות הפעלתו, ופועלים בהתאם. בדומה לכך, אין לבעלי הבתים כל תמריץ להשקיע בחיסכון באנרגיה של הדיירים וחברות החשמל מעוניינות באופן כללי לעודד את הצרכנים להגביר את צריכת החשמל.

 

ניצנים של חיסכון

למרות כל המכשולים, החלו לאחרונה בנקים וחברות ייעוץ לפעול בתחום החיסכון באנרגיה. חברות שעוזרות לעסקים ולצרכנים לקצץ בהוצאות האנרגיה שלהם נפוצות מאוד לאחרונה וכבר זכו לכינוי:    . ESCOS -Energy Saving Companiesהיקף העסקים של החברות האלו בארה"ב גדל ב- 2007 ב- 22%, והכנסות 46 החברות שנכללו בסקר הסתכמו ב- 3.6 מיליארד דולר.

 

ה- ESCOS מתכננות קיצוץ בהוצאות אנרגיה של בניין, לוות כסף למימון הציוד הנדרש, מתקינות אותו ומפעילות אותו לתקופה קבועה מראש. הלקוחות אינם צריכים להשקיע דבר וה- ESCOS, שמרבית הרווחים מהחיסכון באנרגיה נותרים בידיהן, מחזירות את ההלוואה מהרווחים.

 

כ- 80% מהלקוחות של החברות האלו באים מהממשלה או מרשויות ממשלתיות ציבוריות, כולל בתי ספר, בתי חולים, ועוד. קשה יותר להשיג מימון לבעלי הבתים הפרטיים בשל סיווג אשראי נמוך יותר, והם גם נוטים לעקור מבתיהם לעיתים קרובות יחסית.

 

מרבית הממשלות אינן סומכות על היוזמה הפרטית ונוטות להתערב בשווקים. הדרך הפשוטה ביותר היא לסייע לצרכנים לחשוב. בריטניה הקימה את הנאמנות לחיסכון באנרגיה Energy Saving trust)) וארה"ב הקימה את 'אנרג'י סטאר'. גופים אלו מסייעים לצרכנים לזהות מוצרים חוסכי אנרגיה ויוזמים תוויות שמסמנות את רמת צריכת האנרגיה של המוצרים.

 

הצרכנים מתעלמים לעתים קרובות מהתוויות ומושפעים יותר ממחיר המוצר, ממראהו או מנוחות השימוש, ולכן יוזמות הרשויות תמריצים כזיכוי מס והחזרים. בארה"ב מציעה הממשלה הפדראלית זיכוי מס ליצרנים של מוצרי חשמל המצטיינים בחיסכון באנרגיה, ובסין מסבסדת הממשלה את מחיר נורות הפלורוסנט היעילות. באוסטרליה אסרו על שימוש בנורות החשמל הוותיקות ובמדינות אחרות אימצו תקני בנייה חדשים.

 

החברות העסקיות מתלוננות שהאמצעים שהרשויות נוקטות מגדילים את ההוצאות, והן נאלצות לגלגל את הנטל על כתפי הצרכנים ולגרום לעליית מחירים. הן טוענות שהאמצעים שנוקטות הרשויות פוגעים בזכויות הצרכנים ויש להניח להם לבחור במוצר שהם רוצים, אפילו אם הוא בזבזן אנרגיה. יצרני המכוניות האמריקאיים אמצו את הטיעון הזה כדי להתנגד לתקנים מחמירים בתחום צריכת הדלק.

 

הקונגרס שהחמיר את התקנים בשנה שעברה ניסה להתייחס לטיעונים אלו באמצעות קביעת יעדים שונים למכוניות פרטיות ולמכוניות משא כבדות. לכל יצרנית רכב נקבע יעד חיסכון ממוצע שחל על כל מגוון המכוניות שהיא מייצרת, ולא על כל דגם בנפרד.

 

שוחרי איכות הסביבה מתנגדים לטיעון שתקנים מחמירים בתחום החיסכון בשימוש באנרגיה מעלים את מחיר המוצר. הם מצביעים על מחירי המקררים, שירדו ביותר מ- 50% מאז שנות ה- 70, אף שיעילות צריכת האנרגיה שלהם גדלה ב- 75%.

 

מדינת קליפורניה חוקקה תקנות סבוכות שנועדו להבטיח שיצרניות החשמל ישקיעו יותר בייעול השימוש באנרגיה, אך ימנעו  את בזבוז כספי משלם המסים על יזמות מפקפקת. יצרניות החשמל בקליפורניה משקיעות עתה כ- 1 מיליארד דולר בשנה בייעול השימוש באנרגיה. בחודש יולי יפורסמו יעדים חדשים לחיסכון באנרגיה שיהיו בתוקף עד 2020, והרשויות מקוות לספק כמחצית מהגידול הצפוי בביקוש לחשמל באמצעות ייעול השימוש באנרגיה.

 

ממשלות אחרות מחייבות חברות עתירות אנרגיות לקצץ בצריכה. ממשלת יפן חייבה 13 אלף מפעלים ברחבי המדינה שצריכת האנרגיה שלהם היא הגדולה ביותר, לחסוך 1% מהצריכה בכל שנה. על חברות שלא יעמדו ביעדים יוטלו קנסות.

 

האמצעים השונים שנוקטות הממשלות לא מניבים תמיד את התוצאות להן ציפו. הירידה בצריכת החשמל או הדלק בעקבות ייעול השימוש מניבה ירידת מחירים, אולם אנרגיה זולה יותר מגבירה את הצריכה. תופעה זו, המכונה 'אפקט הריבאונד', מבטלת לפחות חלק מהיתרונות להם ציפו. בנוסף, צרכנים שהצליחו להקטין את חשבונות החשמל שלהם נוטים להוציא את הכסף על חופשה או רכישת מוצר אחר, שמגדילים את צריכת החשמל או הדלק.

 

הכלכלנים חלוקים בנושא 'אפקט הריבאונד' משום שקשה לכמת אותו. ממשלת בריטניה הזמינה שני מחקרים משתי אוניברסיטאות שונות. המחקר הראשון קבע ש'אפקט הריבאונד' מבטל כ- 26% מהישגי התוכניות לחיסכון באנרגיה, והמחקר האחר קבע ש- 37% מרווחי התוכניות נעלמים. בכל דרך שהיא, כדאי לפעול לטובת ה,נגה-וואט', ((negawatts אף שנראה שלא יוכלו לספק את הצימאון העולמי לאנרגיה בהיקף שצפו המתכננים.

 

(The Economist, 10.5.08)
קורסים וימי עיון
רח' חיים לבנון 26, ת.ד. 17081, ת"א 61170 טל : 6414271 - 03 פקס : 6427033 - 03